לשמור על החיבור הזוגי - גם בימי מלחמה

אני זוכרת את הערב של ה-7 באוקטובר, רגע אחרי שהתחילה המלחמה, כשהתחלנו להבין אחוז קטנטן מהזוועות שהתחוללו באותו יום, אבל עדיין לא עיכלנו כלום.

בערב הילדים הלכו למיטות, אנחנו נשארנו בסלון ולא ידענו מה לעשות עם עצמנו. היה לנו ברור שלא נצפה בחדשות, בשביל מה זה טוב?

הצעתי לו שנראה איזה סרט רומנטי, אז הלכנו על אחת הקלסיקות - "ברידג'ט ג'ונס".

זה לא שהצלחנו להתנתק לגמרי, עדיין מדי פעם ריפרשתי את המבזקים ב-Ynet כדי להבין מה קורה, אבל רוב הזמן הצלחתי להישאר מרוכזת בסרט, נותנת לעצמי להתמסר לקיטש הטהור, ולשכוח ביחד מהאימה שאחזה בכולנו באותו יום, ולו לכמה רגעים.

בחודשיים האחרונים ראינו יותר סרטים ממה שאנחנו רואים בשגרה, אולי כי פחות יצאנו ביחד לבילויים מחוץ לבית (בעיקר בחודש הראשון, עד שהרגשנו מספיק בטוחים להזמין בייביסיטר). אבל כנראה שזה נבע גם מחיפוש משותף אחר דרכים טובות יותר להתנתק ביחד, לברוח ביחד, להסיח את דעתנו ולא לצלול לשיחות מייאשות ומבאסות.

כיועצת זוגית, בדרך כלל ההמלצה שלי היא כמה שיותר לצאת לדייטים מחוץ לבית, פחות להיתקע בבית ופחות לבהות ביחד בטלוויזיה - אם כבר נשארתם בבית, לפחות שוחחו על דברים מהותיים. אבל המלחמה טרפה את כל הקלפים, מדינה שלמה באבל ובחרדה כבר מעל חודשיים, וכשהלא נורמלי הוא הנורמלי החדש, כל הסטנדרטים משתנים.

אז קצת חזרנו לשגרה, חזרנו לקחת בייביסיטר ולצאת לדייטים, חזרנו לשיחות עומק שלא קשורות בהכרח למלחמה ולפסימיות, אבל אני לוקחת איתי את התחושה הטובה שנוצרת בצפייה בתכנים כיפיים ומחברים.

אנחנו חווים את זה עם סרטים רומנטיים (מהסוג האיכותי, ממליצה למשל על "החופשה"), והשבוע הרגשתי תחושה דומה אחרי שהלכנו ביחד לסטנדאפ שנערך במתנ"ס בשכונה שלנו. זה היה מופע של הסטנדאפיסטית מור חן, שעד כה הכרתי אותה מכל מיני סרטונים קצרצרים ברשתות החברתיות, ושמחנו לגלות שבמציאות היא קורעת פי כמה וכמה. במשך 40 דקות התגלגלנו מצחוק, בעיקר צחקנו מהבדיחות שלה על זוגיות (הרוב היו כאלה), והחלפנו בינינו מבטים משועשעים של הזדהות.

מבסוטים אחרי הסטנדאפ

חזרנו הביתה ברגל, מחזיקים ידיים, אחרי שהחזקנו ידיים כמעט כל הערב, ופתאום הרגשתי קרובה יותר, מחוברת יותר, אוהבת יותר. שכחתי שאני עייפה ורציתי שנמשיך את הערב הזוגי ואת הווייבים החיוביים.

אז המסקנה הפשוטה שלי היא - חשוב לייצר חוויות זוגיות חיוביות, וכמה שיותר בהן. בבית או מחוץ לבית, בשיחה או בצפייה בטלוויזיה, בפאב מעושן או במתנ"ס הקהילתי, זה לא משנה באמת. כדאי לגוון, וכמובן להתאים את הבילוי למצב הרוח ולחשק (אם כי לעיתים קרובות עם האוכל בא התאבון). וכן, דווקא בתקופה זו חשוב לייצר כמה שיותר חוויות מחברות כאלה, חוויות של אופטימיות ושל feel good vibes, גם בזוגיות וגם מחוצה לה.