רק אהבה תביא אהבה - איך ריבוי אהבות יכול דווקא להגביר את האהבה בבית?

קשרים נוספים יכולים לתרום להשקעה בזוגיות הראשית?? תגידי לי, השתגעת???

אז לא, לא השתגעתי, אני יכולה להעיד מניסיון (שלי וגם של אחרים) שלפעמים דווקא ריבוי קשרים תורם לקשר בבית. ועכשיו מגיע החלק שבו אני מסבירה - באילו דרכים ריבוי אהבות יכול לחזק את הזוגיות?

• העלאת אנרגיות - כשאני מתאהבת באדם אחר, אז אנרגיות טובות עולות ומשתוללות לי בגוף ואני מפזרת אותן מסביבי, ואם בבית אני מקבלת פרגון מבן זוגי, אז קל לי יותר לנתב חלק מהאנרגיות האלה גם אליו. אהבה מייצרת אהבה, ולא בהכרח מחליפה אותה כמו שתמיד לימדו אותנו. זוכרים את הרגע שבו נולד לכם ילד שני וגיליתם שהלב מתרחב? אז כזה.

• תזכורת יומיומית - בקשרים נוספים פעמים רבות יש הרגלים יומיומיים קטנים אך חשובים, כמו שליחת וואטסאפים של אהבה במהלך היום, או שליחת תמונות סלפי, או פינוק במתנות קטנות כי בדיוק עברתי ליד חנות שוקולדים וחשבתי עליך. ההרגלים האלה לא מתרחשים מספיק במערכות יחסים ארוכות, בין אם הן א-מונוגמיות או מונוגמיות, זוגות רבים נסחפים לשגרה ולוואטסאפים של לוגיסטיקה ושוכחים שלפעמים ההשקעות הקטנות הכי ממלאות ומשתלמות. אז אפשר להשתמש בזה כתזכורת - שלחתי סלפי חמוד לאהוב? מעולה, עכשיו אשלח גם לבעלי. רק כדאי להיזהר עם ה-copy paste על הודעות רומנטיות, זה מעלה סיכון לפאדיחות…

• החזרת טובה - הסעיף הזה עלול להישמע קצת קר אבל זה לגמרי נכון. ככל שיש יותר פרגון ופתיחות ושחרור מבן או בת הזוג, כך כיף יותר גם לתת להם חזרה, בין אם בפרגון בקשרים שלהם או בכל מובן אחר. נתינה מייצרת עוד נתינה, לא מכירה אדם שלא ייהנה יותר לתת מעצמו כשהוא מרגיש שהוא גם מקבל. אז מעבר למה שציינתי בסעיף הראשון, שאהבה יכולה להגביר אהבה, פה יש עניין קצת יותר מחושב ורציונלי, כי בסוף מה הן מערכות יחסים אנושיות אם לא מערכות של קח ותן? זה ככה אגב גם במונוגמיה, כשבן הזוג מפרגן לי חופש לצאת עם חברות או להתאמן בספורט המועדף עליי פעמיים בשבוע, יהיה לי הרבה יותר קל לפרגן לו חופש בחזרה, וההערכה כלפי הזוגיות רק תגדל. או מזווית אחרת - כשהמיכל שלי יתמלא, יהיה לי יותר לתת מעצמי, גם לטובת הזוגיות.

• החשש לאבד - מכירים את הזוגות שנמצאים ביחד 200 שנה והם כבר כבויים לגמרי? אלה שחיים את החיים האפורים ולא משקיעים בעצמם או בזוגיות (או שמשקיעים רק בעצמם ושוכחים את הזוגיות), פשוט דועכים ככה לאיטם, כי מבחינתם אלה החיים וזה מה שיש. אז יש כאלה גם במונוגמיה וגם בפוליאמוריה, ההבדל הוא שבפוליאמוריה, כשיש במקביל עוד קשרים, הקשרים החדשים והנוצצים והמרגשים מבליטים את כל מה שלא טוב בזוגיות שבבית, ואז קל מאוד לא ללכת לאיבוד בשיממון, אלא להחליט שלא מתאים להמשיך ככה ושהגיע הזמן לפרק את החבילה. כשמבינים שקל מאוד לאבד את מה שנבנה, לפעמים זה גורם לנו לא לקחת את הזוגיות כמובנת מאליה, ולהבין שאשכרה צריך להשקיע בה כדי שהיא תישאר חזקה ומיטיבה.

אז כמובן שבחלק מהמקרים פתיחת הזוגיות עלולה לסיים את הזוגיות, אבל במקרים רבים אחרים היא דווקא תורמת לזוגיות שבבית, ובעיקר מזכירה לנו לא לקחת את בן או בת הזוג שלנו כמובנים מאליהם. לא כל זוג יצליח בכך, וכמובן שאת כל מה שכתבתי לעיל אפשר ליישם גם בזוגיות מונוגמית (עם ההתאמות הרלוונטיות), מה שהיה חשוב לי להראות פה זה שגם כשנפתחים לקשרים נוספים, זה ממש לא חייב לבוא על חשבון הזוגיות הראשית. כמו כל דבר, זה תלוי בשני בני הזוג, ברצון שלהם לשמר ולחזק את מה שיש ביניהם, ובהכנה מתאימה כדי שייכנסו לעולם הזה בעיניים פקוחות ועם כוונות ברורות. ואם זה קשה או לא עובד, כנראה שזה הזמן לייעוץ זוגי.