top of page

ייעוץ זוגי בנושאי בדס"מ ומיניות אלטרנטיבית

Image by Artem Labunsky

יותר ויותר זוגות ויחידים מגלים בשנים האחרונות את אחד התחומים ה"אפלים" של עולם המיניות - הבסד"מ. אבל בדס"מ למעשה אינו בהכרח רק מיני, והוא אינו כולל בהכרח קשירות ומכות וכל מיני אלמנטים מ"50 גוונים של אפור". מדובר בעולם ומלואו, עולם שהוא מגרש משחקים של מבוגרים, עולם שמאפשר הגשמת פנטזיות, בדיקת גבולות היכולת והסיבולת, ובעיקר יציאה מהדמויות המוחזקות והרציניות שאנחנו נאלצים לגלם בחיי היום יום.

יש זוגות שאצלם בדס"מ הוא חלק בלתי נפרד מה-DNA הזוגי שלהם, ולעיתים גם צצים אתגרים סביב זה. במקרים אחרים יש אתגרים שאינם קשורים להעדפות האלטרנטיביות של הזוג, ולכן חשוב להגיע לייעוץ זוגי בדס"מ פרנדלי, ללא שיפוטיות וללא הנחת מוצא שכל מה שקשור בבדס"מ הוא שלילי ומסוכן.

מה זה BDSM?

BDSM - ראשי תיבות של bondage, discipline/dominance, submission, sadism, masochism.

או במילים אחרות - יחסי שליטה, כשיש צד שולט וצד נשלט (יכולים גם להתחלף בתפקידים). זה יכול לכלול גם מתן או ספיגת כאב, קשירות וריסון מכל מיני סוגים, משחקי תפקידים, תחפושות, בגדים קינקיים (למשל בגדי עור/ויניל).

הבדס"מ בדרך כלל מאפשר הכנסה של משחקיות לתוך המיניות, הגשמת פנטזיות ובחינת גבולות, אך הוא אינו בהכרח כולל תמיד מיניות. ייתכן סשן (=פרק זמן שמתקיימים בו אלמנטים בדס"מים) שבו לא תהיה בכלל נגיעה של מיניות, ואף ללא משיכה מינית בין המשתתפים. זה יכול לכלול לדוגמה שיבארי (אומנות הקשירה היפנית), לא בהכרח יתקיים קשר רומנטי/מיני בין הקושר לנקשר.

יש בדס"מ שהוא פיזי בעיקר, יש בדס"מ מנטלי (שליטה למשל במעשים של הנשלט, ציווי עליו לעשות דברים מסוימים), וכמובן שפעמים רבות נראה שילוב של השניים. אחד האלמנטים החשובים הוא אמון בין שני הצדדים, ובעיקר שהצד הנשלט יסמוך על הצד השולט, ככל שיהיה יותר אמון כך יהיה קל יותר לנשלט לשחרר שליטה ולהתמסר לסשן. לשם כך כמובן שחייבת להינתן הסכמה מוחלטת, אם בדס"מ אינו נעשה מרצון נלהב - זה לא בדס"מ תקין. יתרה מכך - שליטה לא אמורה להילקח על ידי השולט/ת, אלא להינתן על ידי הנשלט/ת. כלומר, הנשלט אמור להרגיש מספיק בטוח כדי להסכים להתמסר במלואו לשולט.

בדס"מ בקליניקה

אתגר זוגי נפוץ הקשור לבדס"מ הוא כשיש פער משמעותי ברצונות. כשאחד מבני הזוג מעוניין ביחסי שליטה או בהכנסת אלמנטים קינקיים לחדר המיטות, והצד השני אינו מעוניין בכך, מדובר בפער משמעותי מאוד שעלול להקשות על המשך החיים הזוגיים. במקרה כזה אנחנו נברר את הצרכים של שני הצדדים, נבין למה הצד הראשון רוצה להכניס בדס"מ לזוגיות ולמה הצד השני מתנגד לכך, ונבדוק אם יש דרך שבה שניהם יוכלו לקבל את מבוקשם. פעמים רבות נראה שעל ההתנגדות למשחקי שליטה יושבות אמונות מגבילות, פחדים שמבוססים על סטיגמות וחוסר היכרות עם העולם הזה. במקרים רבים בני הזוג הונילים (ונילי - מי שאינו בדס"מי) ינסו לטעום מעט מהעולם הזה ויגלו בו אלמנטים שהם דווקא אוהבים, אך כמובן שחשוב תמיד לוודא שהניסיון הזה נעשה בסקרנות ורצון מלא ולא מתוך ריצוי או ויתור עצמי.

קיימים עוד אתגרים רבים שיכולים לעלות בזוגיות סביב נושא הבדס"מ, אך לעיתים קרובות אנחנו נראה אתגרים שיכולים לעלות גם בזוגיות ונילית, ולכן במקום זה חשוב במיוחד להסיר כל טיפה של שיפוטיות בתהליך הייעוץ ולבחון כל מקרה לגופו. נטייה בדס"מית אינה סטייה, ואינה בעיה בפני עצמה, טובי המומחים מעידים על כך שכל עוד הדבר נעשה ב-SSC (ראשי תיבות של safe, sane and consensual - בטוח, שפוי ובהסכמה), אז זה לחלוטין תקין. במקרים מסוימים כן ייתכנו סיכונים מסוימים, ויש שגורסים שכל עוד הסשן נעשה במודעות מלאה ובהסכמה לקחת את הסיכון - אין עם כך בעיה. כמובן שכל הנאמר לעיל נכון רק לבגירים שיכולים לקחת אחריות על החלטותיהם - כלומר מעל גיל 18.

שאלות ותשובות נפוצות על בדס"מ

  • מה זה א-מונוגמיה? ומה זה פוליאמוריה?
    א-מונוגמיה היא כל סוג של דרך חיים שחורגת מגבולות המונוגמיה המוחלטת, בין אם מדובר בקיום יחסי מין עם מי שאינו בן/בת הזוג הקבועים שלך, או במערכות יחסים מרובות, וכמובן כל מה שביניהם. אנחנו שואפים כמובן לא-מונוגמיה אתית, כזו שנעשית באופן גלוי ומוסכם על בן/בת הזוג. פוליאמוריה היא תת-סוג של א-מונוגמיה, ומשמעותה ריבוי מערכות יחסים. כלומר, זוגות פוליאמוריים מבינים ומעודדים היווצרותם של רגשות לבני/בנות זוג אחרים, מתוך ציפייה שהם יבואו בנוסף לרגש בקשר ולא במקומו.
  • האם פוליאמוריה מומלצת לכולם?
    אני לחלוטין לא ממליצה על זה לכולם. לפני שזוג ממהר לפתוח, חשוב לי לוודא שהם מבינים את המשמעויות, שלמדו לעומק את הנושא, שהמטרה מבחינתם היא בהכרח קיום מערכות יחסים רומנטיות ומיניות עם אנשים נוספים - לעיתים ניתן לפתור את הצורך בהוספת ריגושים לזוגיות הקיימת. לפני שזוגיות נפתחת, חשוב מאוד לוודא שהיא טובה ויציבה. הפוליאמוריה אינה תרופה, אינה פתרון לבעיות בזוגיות, וברוב המקרים פתיחת הזוגיות רק תחמיר את הבעיות הקיימות ואף תקרב את הזוגיות לסופה. לזוג שרוצה לפתוח את הזוגיות למערכות יחסים נוספות, אמליץ לבדוק שיש בקשר אהבה, כבוד הדדי, תקשורת פתוחה ברמה גבוהה, ורצון להוסיף לקיים ולא להחליף את הקיים.
  • זה נכון שפתיחת הנישואין היא שלב אחד לפני גירושין?
    כן ולא. בהמשך לסעיף הקודם, זוגות שיפתחו את הזוגיות כדי לפתור קשיים ותסכולים בקשר, פעמים רבות אכן ימצאו את עצמם תוך שנים ספורות רוקדים על מדרגות הרבנות. רבים מעידים על כך שהפתיחה לא בהכרח יצרה קשיים חדשים, אלא האירה והגבירה קשיים שהיו שם גם קודם, ואם הם לא מטופלים כראוי - הזוגיות קורסת. לכן חשוב לפתוח לאט ובזהירות, ולאחר מחשבה עמוקה ולמידה של הנושא, ורצוי גם בליווי של ייעוץ זוגי כדי להתכונן לאתגרים שעוד יבואו. זכרו - שמירה על הזוגיות זו החלטה. אם תחליטו שאתם מציבים את הזוגיות שלכם במקום הראשון, ושלא תחליפו אותה בזוגיות נוצצת אחרת, אז היא תישמר. ואם תרשו לעצמכם להזניח אותה לטובת הריגושים והקלילות בקשרים הנוספים, אז עולה הסיכוי שיום אחד תחליפו את הזוגיות בזוגיות אחרת - עד שגם זו תאבד מקסמה ומהריגושים. ואם בכל זאת קשה לתעדף את הזוגיות, ואם אתם מרגישים שהיא תכף חומקת מכם - דברו איתי. תמיד אפשר להתגרש, אל תמהרו לקבל החלטות בלתי הפיכות.
  • ומה אם אני מקנאת? זה אומר שאני לא פוליאמורית?
    אין קשר בין קיומה או העדרה של קנאה לבין היותו של האדם פוליאמורי או לא. קודם כל, כולנו חונכנו מגיל אפס שאין אלטרנטיבה למונוגמיה. גדלנו עם תפיסה שזוגיות זה גבר ואישה, עם בלעדיות רגשית ומינית, אסור לאהוב אחרים או לשכב עם אחרים, והמטרה היא להיות ביחד עד סוף החיים. בעשרות השנים האחרונות החברה התחילה לקבל יותר גם זוגיות חד-מינית (לצערנו עדיין לא כולם מקבלים), וגם אפשרות של גירושין ואז פרק ב' (כלומר - מונוגמיה סדרתית), אבל כמה בני או בנות זוג בו זמנית? זה עדיין לחלוטין מחוץ לנורמה, רוב האנשים יתקשו להכיל זאת. לכן גם הקנאה מוטמעת בנו, לימדו אותנו שקנאה שווה אהבה ואהבה שווה קנאה, ואם מישהו לא מקנא אז הוא לכאורה לא באמת אוהב. מספיק לצפות בכמה סרטים רומנטיים הוליוודיים, גם אם יש דילמה בין כמה בני זוג - תמיד הקנאה תתעורר והגיבורה תבחר בבן זוג אחד, והם יהיו מאושרים ביחד לנצח נצחים, כי אין אופציה אחרת. אז ברור שקשה להימנע מקנאה ופתאום לפרגן לבן הזוג כשהוא יוצא עם אישה אחרת, הקנאה טבועה בנו! בנוסף, פוליאמוריה היא ריבוי אהבות, זה אומר שיש לי את היכולת והרצון לאהוב רומנטית יותר מאדם אחד בו זמנית. זה לא אומר דבר על היכולת שלי להימנע מקנאה, אני יכולה לאהוב ארבעה גברים בו זמנית ועדיין לקנא לבעלי שמתאהב באישה אחת. אז הרגש הוא לגיטימי, וזה גם בסדר לקנא, כל רגש הוא לגיטימי, השאלה היא מה אני עושה עם זה. אם הקנאה גורמת לי להגביל אותו, לאסור עליו, לנסות לשלוט בו, אולי אפילו לרצות להתנקם - אז כבר יש פה בעיה. אם אני מקנאת ואני משתפת אותו ברגש הזה, מסבירה איך אני מרגישה, מנסה למצוא ביחד איתו דרכים שיקלו עליי, שיפחיתו את עוצמות הכאב, וגם מוצאת דרכים לעצמי להתמודד בזמן שהוא בדייט - אז הרגש הופך להיות מווסת ונשלט, במקום שישלוט בנו, הוא שם אבל הוא לא מפעיל אותנו, והוא מפחית חוסר סימטריה - מה שמותר לי, מותר גם לו. אם הקנאה קשה ומכאיבה מדי, אם אתם מרגישים שזה כבר קשה להכלה, כדאי שתלכו לייעוץ ותקבלו כלים להתמודד עם הקושי. כמובן שייתכן שתגיעו למסקנה שפוליאמוריה אכן לא בשבילכם, שהקושי עולה על הרווח, וזה בסדר גמור, העיקר שתגיעו להחלטה בלב שלם אחרי שהבנתם את כל המשמעויות של הבחירה שלכם.
bottom of page