DADT - Don't Ask Don't Tell

המושג Don't Ask Don't Tell, או בקיצור DADT, מציין מערכות יחסים פתוחות שבהן בני הזוג מחליטים שלא מדברים בכלל על הקשרים הנוספים. בלי שמות, בלי מועדי דייטים, כלום, מעמידים פנים שזה לא קיים. 

בדרך כלל זה מגיע כפתרון בקרב זוגות שמחליטים לפתוח את הזוגיות מכל סיבה שהיא, אך מתקשים להתמודד עם הידיעה שבן או בת הזוג שלהם יוצאים עם אחרים - אז אפשר לצאת, אפשר לעשות מה שרוצים, אבל אסור לשאול על זה או לדבר על זה.

הכוונה היא לא רק סינון של הפרטים הקטנים, אלא ממש לא לדעת על כלום, לא לדעת אפילו שיש דייטים או קשרים נוספים.

כמו שאני תמיד אומרת, כל דרך היא לגיטימית ואין נכון או לא נכון, יש רק את מה שנכון ומתאים לזוג עצמו.

לעניות דעתי המקצועית, אם בוחרים במודל הזה, חשוב לפחות לעשות את זה נכון. גם אם מחליטים לא לדבר, זה עדיין צריך להגיע אחרי שיח, אחרי הסכמות וקביעת מסגרת, כמו שאני ממליצה בכל פתיחה של זוגיות. ובנוסף כן צריכים להיות אזורים שנכנסים לשיח, כמו מין מוגן, שינוי מהותי במצב הרגשי וכדומה, כלומר כל מה שיש לו השפעה ישירה על הזוגיות.

הבעייתיות עם DADT מוחלט ללא שום שיח, היא שהוא די דומה במאפייניו לבגידה. אבהיר - זו לחלוטין לא בגידה, מדובר פה על מצב שבו בני הזוג הסכימו ביניהם שמותר לצאת עם אחרים, הם פשוט לא רוצים לדעת מזה. העניין הוא שברגע שלגמרי אסור לדבר על זה, אין ברירה מלבד להתנהל בפרקטיקה של הסתרות ושקרים, שזה בא בסתירה לשאיפה לכנות ופתיחות בזוגיות בריאה. אגב, בניגוד לבגידה שמוסתרת היטב, פה יודעים שייתכן שמשהו מתנהל מאחורי הגב, ונאלצים לחיות בחוסר ודאות קשה.

יחד עם זאת, לפעמים יצירת מרחב שבו יש הסכמה על חוסר הידיעה היא הדרך היחידה לגשר על פערים בלתי אפשריים. זה מאפשר לשני הצדדים את החופש שהם זקוקים לו ובמקביל גם שקט וביטחון בתוך הבית, בלי שהקנאה תנהל את ההצגה.

אז אם אתם מחליטים על DADT - אל תוותרו על יצירת מסגרת ונהלי שיח ברורים ושקופים.