מה הקשר בין ייעוץ זוגי לזוגיות פתוחה?

לאחרונה השתתפתי בכנס נשים שבו מישהי שמעה מה אני עושה, ושאלה בסקרנות מהוססת: "ייעוץ זוגי זה לא קצת מנוגד לזוגיות פתוחה, שבה התנועה היא החוצה מהזוגיות?"

אני ממש שמחה על השאלה הזו, בטוחה שזה מה שהרבה תוהים לעצמם ואולי חוששים לשאול.

אני מבינה את המחשבה הזו שיש פה משהו סותר, מבחינת רבים פתיחה של זוגיות היא למעשה הסוף שלה, היא האמירה ש"ויתרנו על הזוגיות שלנו והלכנו על אאוטסורסינג". כן, לפעמים זה נכון, אבל ממש לא בכל הפעמים ולדעתי גם לא ברובן.

יותר ויותר זוגות שוקלים או מחליטים לפתוח את הזוגיות, גם אם היא טובה בבסיסה, מכל מיני סיבות: פערים במיניות, סקרנות וצורך בגיוון, צורך מהותי בחופש, וכך הלאה. זוג שפותח לא בהכרח ויתר על הזוגיות, אבל מה שבטוח זה שעצם הפתיחה מייצרת אתגרים נוספים, ולכן ליווי של גורם מקצועי חשוב פה במיוחד.

בתפיסה שלי זוגיות היא ערך עליון, אני באמת מאמינה בחשיבותה ובכוחות שהיא מעניקה לנו בשאר תחומי החיים. אני לא רואה פתיחה כסיום היחסים, אלא כשינוי צורה, זה לא טוב או רע אלא פשוט אחר (ויש גם זוגות פתוחים מתחילת הקשר). ואגב, גם זוגות פתוחים לפעמים סתם רבים על שטיפת הכלים...

אני לא מנסה לעודד זוגות לפתוח, אלא לתת מענה למי שכבר סקרן לגבי זה, או למי שכבר שם, או למי שמרגיש שונה מכולם, למי שמרגיש או מרגישה שיש שם איזה צורך שלא קיבל מענה - ואז מגלים שיש אפשרות כזו ופתאום הכול נראה הגיוני. אני יודעת שככה אני הרגשתי כשהתחלתי ללמוד על העולם הזה לפני שבע שנים.